מי אני?

יש פעמים כאלו בחיים, שכשאת כל כך מחוברת לתכלית Purpose שלך - את מרגישה את זה בכל כולך. בראש, בלב, בגוף, מעין שלווה פנימית כזאת - הילה כזאת שעוטפת אותך. אני יודעת איך זה מרגיש, כי זה קרה לי היום בדיוק לפני 14 שנים. 08.03.2009 בשעה 9:15 / 9:16 בבוקר, הם נולדו ופתאום הרגשתי שמילאתי חלק עצום מהתכלית שלי פה על כדור הארץ. אחרי טיפולי פוריות, קליטה עם שלישייה, המלצה לדילול ודילול, הקאות כמו של קייט מידלטון (נון סטופ), צירים מוקדמים בשבוע 29, סימני מתיחה אדומיםםםםםםםםםםםםםם והריון קשוח! הם יצאו, הוציאו אותם - בשבוע 37 קיסרי אלקטיבי, יונתן עכוז מוביל - וחושב שזה עושה אותו בכור (בדקה). ושקדי עם דנט בראש - הוא מעך אותה קצת שם בפנים. ואני, בוכה רוב היום, כי לשקד היה קקי בתינוקייה ולא שמו לב, וכי ליונתן אמרו עליו שהוא צרחן. הלביאה שבי, פשוט פרצה החוצה. ומאז היא לא נעלמה (בכל זאת יום האישה!!!). כל בוקר יום הולדת אני אומרת להם "שאני כל כך שמחה שהם נולדו" הם כבר התחילו להבחין שאני עושה את זה כל שנה. כי אני בהוכרת תודה עצומה עליהם. עצומה עליי איתם. על ההרגשה של האושר העצום הזה שמלווה אותי מאז, אני התאהבתי, וגם על זה היום אני יודעת שזה לא מובן מאליו, וגם על זה אני מודה. "ילדים אוהבים את מי שאוהב אותם!". ואני עדיין זוכה גם בגיל 14, לחיבוקים, נשיקות, דרישות ליום כיף משותף (אין לדעת אם זאת אהבה או כספומט, אבל אני בוחרת בראשון). אני בשיפור תמידי, לדעת איך ומה להגיד לבני הנוער, בעיקר הכנה מראש, עדכנתי אותם לפני כמה שנים (זה נקרא אסטרטגיה) שהם בגיל העשרה, הופכים קצת לטיפשים - משם השם "טיפשעשרה" ואמרתי להם, שהם לא יבינו טוב, אז שיקשיבו לי. הסוד האמיתי הוא להקשיב להם. לא להסכים תמיד, רק להקשיב תמיד. מאחלת להם ביטחון אישי ועצמי ומלאות פנימית ואהבה וכוח וחכמה ויציבות ובריאות פיזית ונפשית ואושר ושלווה והכל שיש לעולם להציע. וכשהוא קצת יאכזב, אני אהיה כאן להקשיב ולראות אותם - ובעיקר להראות להם את הטוב!

צילמה האהובה טלי מלמד.